בשורה 21 מתוך 40
הבשורה העשרים ואחת
ירמיהו 31:33-34
בספר ירמיהו (33:33-34) (מהדורת ואן דייק), אומר הנביא ירמיהו:
← לקריאת הבשורה בספר — עמוד 9833. "אשים את תורתי בתוכם ואכתוב אותה על לבם. אהיה להם לאלהים והם יהיו לי לעם.
34. לא ילמדו עוד איש את רעהו לאמר 'דעו את ה'', כי כולם ידעו אותי מקטנו ועד גדול', נאם ה'. "כי אסלח לעוונם ולא אזכור עוד את חטאתם."
ירמיהו 31:33-34 — כפי שהובא בספר
Listen — ירמיהו 31:33-34
0:00 / 0:00
Press play to have this chapter read aloud.
פסוקים אלה מדברים על כך שאלוהים שם את תורתו בלבבות של אומה מסוימת. זה חל רק על אומת מוחמד (עליו השלום), משום שאין תורה אחרת שנשמרה בלבבות מלבד תורת הקוראן. היא נשמרה בלבבות, נלמדת בעל פה על ידי מיליוני אנשים, דור אחר דור, מזמן התגלותו ועד היום הזה.
לאומה זו, אליה פונים אנשים שיכירו את אדונם, מהצעיר ועד הזקן. הם לא יצטרכו לאף אחד שילמד אותם מי הוא אדונם; אלא, הכרת אדונם היא חלק מהמודעות הפנימית שלהם, לא עקב חוקים חיצוניים המוטלים עליהם. לפיכך, הם לא יצטרכו ללמד זה את זה, לומר "דעו את ה'", משום שהידע יהיה מהותי ואוניברסלי בשל בהירות הקוראן ובהירות הפרטים המוזכרים במסר של נביא אצילי זה.
יתר על כן, אם ישננו זאת בליבם, הכרת ה' תתחזק, משום שהם ידקלמו את מה שהם משננים מהקוראן בבוקר ובערב, ובתפילותיהם. הקוראן מכיל אמונות, חוקים ונימוסים.
ההצהרה שלו, "ואהיה להם לאלהים", משמעה מושא הפולחן היחיד שלהם. זה חל רק על האומה המוסלמית, משום שהם לבדם עובדים את אלוהים לבדו, בעוד שאומות אחרות עובדות לאחרות מלבדו.
ההצהרה שלו, "והם יהיו לי לעם", מדגישה את כבודם בכך שהיא מקשרת אותם אליו, משום שהם מילאו את מה שמגיע לאלוהים: לעבוד אותו לבדו ולפעול לפי תורתו האחרונה, האחרונה מכל החוקים הקודמים.
בסיום בשורה משמחת זו, אלוהים מבטיח לסלוח במלואם על חטאי ועבירותיה של אומה זו אם תידבק בספר זה (הקוראן). סליחה זו היא הגמול על מערכת היחסים החדשה בינו לבין עמו. אלוהים הצהיר זאת בספרו, הקוראן, באומרו: "ואני הסולח למי שחוזר בתשובה, מאמין, עושה צדקה ואז ינוהל", ופסוקים דומים אחרים.
בשורות קשורות
פרקים החולקים מקומות, דמויות או רעיונות עם בשורה זו.