הבשורה השלושים ושבע

פרשנות:

זוהי נבואה ברורה וחד משמעית, ברורה כשמש, על נבואתו של מוחמד (עליו השלום והברכה) לאחר ישו, עבור אלו שליבם פתח אלוהים לאמת ומקבלים אותה. בהירות זו מודגמת בכמה דרכים:

- בפסוק 7: הצהרתו, "...כי אם לא אלך, לא יבוא אליכם הפרקליט; "אבל אם אלך, אשלח אותו אליכם", מעלה את השאלה:

מי בא אחרי ישוע (עליו השלום) מלבד מוחמד (עליו השלום והברכה)?

לכן, מי יהיה הפרקליט אם לא מוחמד (עליו השלום והברכה)?

- פסוק 8 מעלה את השאלה: מי גער בעולם על חטאיו אחרי ישוע מלבד מוחמד (עליו השלום והברכה)?

כי הוא חשף את שקר רעיונות העולם ואסר אמונות כוזבות, כגון עבודת כל דבר שאינו אלוהים. ואת האמונה שמלאכים הם בנות אלוהים, שישוע הוא בן האלוהים, ועזרא הוא בן האלוהים; והוא אסר על אכילת עושר היתומים, שתיית אלכוהול, הריגה ויהירות כלפי אנשים, ו...

מדובר בגזענות, בוז לעבדים, גאווה שבטית, ומנהגים הטעיים ופוליתאיסטיים אחרים.

להיפך, הוא ציווה על מונותאיזם ועל עבודת האל בלבד. זו הייתה דתם של כל הנביאים לפני שעוותה, שונתה והושחתה. הוא ציווה על בקשת סליחה על חטאים, חזרה בתשובה לאלוהים וטיהור עצמי מחטאים הקשורים לזכויות האל או לזכויות האנשים.

- בהצהרתו בפסקה 13, "אינו מדבר מרצונו החופשי, אלא מדבר רק את מה שהוא שומע", עולה שאלה: מי מלבד מוחמד (עליו השלום) אינו מדבר מרצונו החופשי אלא רק את מה שמתגלה לו?

אלוהים אדירים אמר עליו: "וגם אינו מדבר מרצונו החופשי. זו אינה אלא התגלות שמתגלה." (קוראן 53:3-4)

- והצהרתו בפסקה 13, "הוא מנחה אתכם לכל האמת", זה מוביל אותנו לשאול: של מי החוק כללו את כל האמת מלבד חוק מוחמד (עליו השלום)?

חוקו כלל את כל האמונות, מעשי הפולחן, העסקאות וההתנהגות הנכונים, ואסר על כל אמונות, מעשי הפולחן, העסקאות וההתנהגות השקריות.

ואללה יתברך דיבר אמת: {לא הזנחנו דבר בספר.}

- גם הצהרה מספר 13 מעלה שאלה כאשר היא אומרת: (והוא מודיע לכם על אירועים עתידיים). מי מלבד מוחמד (עליו השלום והברכה) ניבא אירועים עתידיים שאז התרחשו בדיוק כפי שחזה? הוא קיבל מידע על ענייני העבר, ההווה והעתיד, שאלוהים גילה לו באמצעות התגלות. הוא הבין אותם והעביר אותם לעם. זוהי אחת ההוכחות לנבואתו ולאמיתות המסר שלו. אלוהים יתברך אומר: "הוא יודע הבלתי נראה, והוא אינו מגלה את ידיעתו הבלתי נראית לאף אחד, מלבד לשליח אשר בחר." רבים מהדברים הללו התרחשו כפי שחזה, כגון הכיבושים והניסיונות של אחרית הימים. האם אין זו הוכחה שאלוהים הודיע ​​לו עליהם באמצעות התגלות?

- משפט מספר 14 מעלה שאלה כאשר הוא אומר: "זה מהלל אותי". מי מהלל את ישו ואת אמו, מרים הבתולה, מלבד מוחמד (עליו השלום)?

סיפורי ישו ואמו נאמרים בתפילות מדי יום, במזרח ובמערב הארץ. זה מדגים את היקף הקשר של המוסלמים לישו ולאמו, לא רק כדמויות היסטוריות, אלא גם כסמלים גדולים של אמונה, שגברים ונשים מוסלמים עצמם מחקים. - ומשפט מספר 15 מעלה שאלה אחרונה כאשר הוא אומר: "הוא ייקח ממה ששלי ויגיד לכם". מי מלבד מוחמד (עליו השלום) הודיע ​​לעמו על מה שאמר ישו?

התיאורים המקיפים של ישו אינם מתועדים בספרים נוצריים כפי שהם בספרי החדית' על הנביא מוחמד (עליו השלום). נושא זה נרחב למדי, וכולל תיאורים של תפיסתו, לידתו, ניסים, קריאתו לעמו לעבוד את אלוהים לבדו, עלייתו השמיימה והגנתו מפני מזימתם של היהודים שביקשו להרוג אותו.

באופן דומה, החדית'ים על מוחמד (עליו השלום) כוללים תיאורים של ירידתו בסוף הימים כשליט צודק. הוא ישבור את הצלב לו סוגדים הנוצרים, יהרוג את החזיר ויישאר על פני האדמה ארבעים שנה, שיהיו הימים הטובים ביותר בעולם. לאחר מכן הוא ימות וייקבר על ידי מוסלמים, בדיוק כפי שמתו נביאים אחרים.

בדומה לכך, הקוראן כולל תיאורים של אמו מרים, משפחתה, אפוטרופסותה על ידי הנביא זכריה (עליו השלום) ועניינים קשורים אחרים. *** - לסיכום, נבואה זו מצביעה על כך שעזיבתו של ישו היא מבשר על נביא שיבוא אחריו, וכי זמנו יהיה לאחר עלייתו השמיימה. זה חל רק על הנביא מוחמד (עליו השלום), שבא אחרי ישו. אלוהים שלח אותו לכל האנשים וניחם את חסידיו של ישו על ידי הבהרת מה שהיה מעורפל בדתו לאורך זמן, מכיוון שמשמעות המילה "מנחם" היא מדריך ומורה.

פסוקים אלה מכילים אינדיקציות ברורות לנבואתו של מוחמד (עליו השלום).

למען התועלת, הצהרתו בפסוק (10): "אבל בצדק, כי אני הולך אל אבי, ולא תראו אותי עוד", היא ראיה לכך שאלוהים הקים את המשיח, והוא לא נצלב ולא נהרג.