הבשורה העשירית

ראשית: היא קובעת שחותם הנבואה היה על כתפו, וזה אכן התקיים, כפי שידוע מהביוגרפיה שלו (עליו השלום).

שנית: נבואה זו מצביעה על כך שהוא יקרא לשלום וביטחון בארצות, וזה התגשם בארצות שנכבשו על ידי הנביא מוחמד (עליו השלום והברכה), ולאחר מכן אחרות נכבשו על ידי הח'ליפים אחריו.

שלישית: נבואה זו מצביעה על צמיחת מנהיגותו, וזה אכן התגשם, כאשר האסלאם התפשט מזרחה ומערבה, דרום וצפון.

רביעית: נבואה זו מצביעה על כך שהוא הפיץ שלום, שהוא הברכה, "שלום עליכם וחסדי אלוהים וברכותיו עליכם". זה אכן התגשם על ידו ועל יד עמו עד היום. הנביא מוחמד, עליו השלום והברכה, אמר: "לא תיכנסו לגן עדן עד שתאמינו, ולא תאמינו עד שתאהבו זה את זה. האם לא אדריך אתכם למשהו שאם תעשו זאת, תאהבו זה את זה? הפיצו שלום ביניכם."

ואלוהים יתברך אמר בקוראן לנביאו מוחמד, עליו השלום והברכה, והדריך אותו לכינון הסכמי שלום עם אויביו: "ואם הם נוטים לשלום, גם אליו נוטו, והסתמכו על אלוהים" (קוראן ח':61).

חמישית: נבואה זו מצביעה על כך שמסר הנביא, עליו השלום והברכה, הוא מסר נצחי עד יום הדין, ולא מסר זמני.

באשר לאמירתו "ויקרא שמו נפלא יועץ, אלוהים אדירים", פירוש הדבר שאיש לפניו לא נקרא בשם זה; זהו פלא. הוא נגזר גם משבח, וזה עולה בקנה אחד עם גזירתם של כמה משמותיו ותכונותיו של אלוהים, כגון: הראוי לשבח, המשובח, ושבח לאל.

יש נוצרים הטוענים שאמירתו "אב נצחי" חלה על ישו, אך זה שגוי, משום שנוצרים אומרים שהישו הוא בן האלוהים, לא האב כפי שמופיע בטקסט.

ההשקפה הנכונה היא שזה חל על אלוהים יתברך, כפי שהוסבר קודם לכן.