הבשורה התשיעית

לשרוק פירושו להפיק צליל מהפה על ידי נשיפה; הצליל הוא שריקה.

למעוד פירושו להיסחף בהליכתו של אדם.

למעוד פירושו למעוד.

המותניים הם החלק בגוף שסוגר את חגורת המותניים. המילה "מותניהם" היא צורת הרבים של "waistcloth", והמילה "belts" היא צורת הרבים של "belt". זהו ביטוי מטאפורי שמשמעותו שהם אינם משחררים את חגורותיהם; אלא, הם מהודקים, מה שמסמל חריצות ופעילות בעבודה.

קשתות הן חניתות.

צור הוא סוג של אבן קשה מאוד.

גלגלות הן צורת הרבים של pulley, שהוא גליל עץ. האמירה שלו שזה כמו מערבולת היא השוואה לגלגלת כשהיא מסתובבת, כמו הרוח שגורמת לה להסתובב. המשמעות היא מהירות הסיבוב של הגלגלת המשמשת במלחמה.

להשמיע צליל זה להשמיע רעש.

הטקסט מציין שבני ישראל יתמודדו מול צבא בלתי מנוצח, שיתקוף במהירות, מבלי שאף אחד יתמהמה או יתקדם באיטיות. ציוד המלחמה שלהם היה חזק, כולל חצים וחניתות, וסוסיהם היו חזקים ומאומנים היטב. צבא זה היה מפחיד, שואג כמו אריות בג'ונגל. לאחר שיכבשו את אויביהם, הם יחסלו אותם במהירות.

פסוק זה נחשב לאחת הבשורות והנבואות המאשרות את אמיתות נבואתו של מוחמד (עליו השלום והברכה), את בהירות המסר שלו ואת יכולתו של האסלאם להתפשט ולנצח ברחבי הארץ. זה בדיוק מה שקרה. המוסלמים ניצחו את בני ישראל בלבנט, מצרים ואסיה הקטנה (טורקיה). אנשי אזורים אלה אימצו אז את האסלאם בהמוניהם, נמשכים ליופיו של החוק האסלאמי וטוב ליבם של המוסלמים כלפיהם. כל השבח מגיע לאללה.

ראוי לצטט כאן את דברי האל המתארים את בני ישראל, שקדמו לבשורה משמחת זו. כפי שנאמר בפסוק (24):

24 כי מאסו את תורת ה' צבאות ובזו את דברי קדוש ישראל.

25 לכן בער אף ה' בעמו, ויט ידו עליהם ויכהם, וירעידו ההרים, וגופם כגללים ברחובות. אך בכל זאת לא שוב אפו, וידו עוד נטויה. סוף ציטוט.

לאחר מכן, דיבר ה' את הדברים המוזכרים בנבואה לעיל: "ויקים דגל לגויים ממרחקים..." וכו'.

ראשית, גער ה' בבני ישראל, ולאחר מכן גזר כי הנבואה תעבור לצאצאי ישמעאל, ונבואת הנביא מוחמד (עליו השלום) נגלה.