בשורה 39 מתוך 40

הבשורה השלושים ותשע

מעשי השליחים 3:22

כתוב בספר מעשי השליחים (3:22) (מהדורת ואן דייק): "כי משה אמר לאבות: 'ה' אלוהיך יקים לך נביא כמוני מקרב עמך. שמעת אליו בכל אשר יאמר לך.'" *** פירוש:

נביא זה אינו ישוע (עליו השלום), כי הוא אמר, "מקרב אחיך", ואחי בני ישראל הם צאצאי ישמעאל. אלוהים לא שלח אף נביא מצאצאיו של ישמעאל מלבד מוחמד (עליו השלום והברכה).

אינדיקציה נוספת לכך שהנביא המיועד הוא מוחמד (עליו השלום והברכה) היא הצהרתו של משה, "נביא כמוני". במציאות, אין נביא מלבד מוחמד (עליו השלום והברכה) שניתן לתאר ככמו משה. שניהם התאפיינו בכוח ובאומץ, שניהם נלחמו באויבי אלוהים, ושניהם נשלחו עם מסרים עצמאיים.

באשר לישו (עליו השלום), הוא לא נלחם ולא נשלח עם מסר עצמאי. אלא, הבשורה היא המשך של התורה, המציעה הסברים לחלק מאיסוריה ומכילה אזהרות; לפיכך, היא משלימה את התורה.

יתרה מכך, הוא היה מדוכא ולא ניצח את אויביו. כאשר אויביו היהודים הקיפו אותו וביקשו להורגו, הוא לא נלחם בהם, אך אלוהים הקים אותו לעצמו בגן עדן.

בהתבסס על האמור לעיל, משה, עליו השלום, וישוע בן מרים, עליו השלום, שניהם מסרו בשורה לעוקבי הנביא מוחמד, עליו השלום וברכות, וציוו עליהם להיכנע לתורתו (האסלאם). לכן, ציות לחוק האסלאם נחשב להשלמת תורת משה וישוע, וציות להם, לא דחייה שלהם או חוסר אמונה בהם.

מעשי השליחים 3:22 — כפי שהובא בספר
← לקריאת הבשורה בספר — עמוד 153

Listen — מעשי השליחים 3:22

0:00 / 0:00

Press play to have this chapter read aloud.

שלוםשושלתישמעאלמשהישוע (אל-מסיח)בני ישראל

לפיכך, אמונה היא בלתי נפרדת בין ישוע למוחמד. נוצרי הכנה בעקירת ישוע חייב להאמין במוחמד, עליו השלום וברכות, ולקיים את תורתו; אחרת, הוא אינו ציית להם וראוי לגיהנום.

מי שמאמין במוחמד חייב גם להאמין בישוע, עליו השלום.

(שלום וברכה על שניהם), אחרת הוא יהיה לא מאמין במוחמד (שלום וברכה עליו), כי האמונה בישוע ובכל הנביאים מצווה אלוהים בקוראן. לכן, מי שאינו מאמין במשיח או בכל שליח אחר הוא לא מאמין בקוראן. אלוהים אמר בקוראן: "השליח האמין במה שנגלה לו מאדונו, וכך גם המאמינים. כולם האמינו באלוהים ובמלאכיו ובספריו ובשליחיו, [ואמרו], 'אין אנו מבדילים בין אף אחד משליחיו'. והם אומרים, 'אנו שומעים ואנו מצייתים. [אנו מבקשים] את סליחתך, אדוננו, ולך היעד [הסופי]'."

המשמעות של "אין אנו מבדילים בין אף אחד משליחיו" היא שאיננו מאמינים בשליחים מסוימים ואיננו מאמינים באחרים, אלא אנו מאמינים בכולם.

לכן, מי שמאמין בשני השליחים, ישוע ומוחמד (שלום עליהם), זוכה לכבוד האמונה בהם.

בשורות קשורות

פרקים החולקים מקומות, דמויות או רעיונות עם בשורה זו.