בשורה 7 מתוך 40
הבשורה השביעית
דברים 32:19-21
בספר דברים (לב:יט-כא) (מהדורת ואן דייק), מסופר כי אמר ה' על היהודים, כפי שסופר על ידי הנביא משה (עליו השלום): "וירא ה' ויתעזע בבניו ובבנותיו, ויאמר: 'אסתיר פני מהם ואראה מה צופן להם. דור מעוות הם, ילדים אשר אין בהם אמונה. הם קינאו אותי במה שאינו אלוהים; הם כעסו אותי באליליהם השווא. לכן אקענם קינא במה שאינו עם; אכענם בגוי נבל.'" *** פירוש:
← לקריאת הבשורה בספר — עמוד 40טקסט זה מראה שאלוהים כעס על בני ישראל משום שלא צייתו לו, הפרו את בריתם עמו, והכעיסו אותו. לכן, אלוהים איים להחליף אותם בעם אחר, עם נבל שהיה בחושך של תעתוע ובורות, עובד אלילים ופסלים. אלה היו הערבים, כפי שתיאר אותם אלוהים יתברך: {ואכן, לפני כן הייתם בין התועים} (קוראן 2:198). לאחר מכן שלח אלוהים את הנביא מוחמד מצאצאיו של ישמעאל, והערבים הללו הלכו אחריו, סגדו לאלוהים לבדו ונטשו את עבודת האלילים. הם הפכו לגוי גדול, ובכך מילאו את העברת הנבואה המוזכרת בפסוק. הערבים נשאו אז את האור שהביא ללא-ערבים, משום שהמסר של הנביא מוחמד (עליו השלום) הוא אוניברסלי לכל האנשים.
בקיצור, הנבואה עברה מבני ישראל לצאצאי ישמעאל, ומאשרת את הפסוק השני: {לכן אני אומר לכם כי מלכות האלוהים תילקח מכם ותינתן לעם אשר ייתן את פירותיה.} (מתי 21:43)
מלכות האלוהים היא הנבואה שנתן אלוהים לנביא מוחמד (עליו השלום).
ידוע כי עמו של הנביא מוחמד (עליו השלום) הוא העמה היחידה המאמינה באחדות האל, סוגדת לו, מצייתת לו ומקיימת את טקסיו.
עם המעבר הזה לנבואה, התגשם כעסו של אלוהים כלפי בני ישראל, כפי שנובא בנבואה, משום שלא היו ראויים לכך. הם היו רוצחי הנביאים, והם אלה שעיוותו את התורה והבשורה, והם ממשיכים לעוות אותן.
חכמי בני ישראל מתוארים במקומות רבים בברית הישנה ובברית החדשה כעיורים, צאצאי צפעונים, צאצאי עושי רשע, ופושעי רשעות ורוצחי נביאים. דבר זה הוביל לעיוותים ושינויים בדתם של הנביאים משה וישוע, שהיקפם ידוע רק לאלוהים.
סוגיית העיוות וההסתרה בקרב בני ישראל
ספרי היהודים והנוצרים עצמם מצהירים כי עוותו על ידי חכמי בני ישראל. כיצד ניתן אם כן לכנותם כתבי הקודש?
כתבי הקודש הם הספר האלוהי, שנשמר מתוספת או השמטה. אם שונו או הושמטו, הרי שהם נחשבים אנושיים ומעוותים, לא קדושים.
הברית הישנה מכילה פסוקים רבים הנוזפים בבני ישראל על עיוות כתבי הקודש שהיו בידי משה (עליו השלום).
• בספר ירמיהו (לו, כג), ירמיהו פונה לבני ישראל באומרו: "...כי עיוויתם את דברי אלוהים חיים ה' צבאות אלוהינו". • ובו נאמר על לשון ה' ב-(ח', ח'-ט'): (איך תאמרו חכמים ותורת ה' עמנו? עט שקר סופרים הפך אותו לשקר.
החכמים יתביישו ויפחדו וייקחו. הנה, זנחו דבר ה', איזו חכמה יש להם?)
ראה יוחנן (9:40).
ראה מתי (23:33).
ראה תהילים (94:4).
ראה ישעיהו (14:20).
ראה מלכים א' (19:10), מתי (23:31), (23:37).
מציאותם של בני ישראל בתנ"ך
בני ישראל נידונו בתנ"ך. בספר יחזקאל, אמר לו ה': "אני שולח אותך אל בני ישראל, אל עם סורר אשר מרדו בי. הם ואבותיהם מרעו בי עד היום הזה. אני שולח אותך אל עם קשה פנים וחוסר אונים."
דברים 32:19-21 — כפי שהובא בספר
Listen — דברים 32:19-21
0:00 / 0:00
Press play to have this chapter read aloud.
הם תוארו גם בספר ישעיהו במונחים הגרועים והמשפילים ביותר. הוא תיאר אותם כסוררים, גוי חוטא, עם עמוס עוולה, צאצאים רעים וילדים מושחתים אשר חזרו על עקביהם.
בספר החמישים ממגילות ים המלח, פנה ה' למשה בנוגע לבני ישראל באומרו: "ישכחו את כל תורי ואת כל מצוותיי ואת כל משפטיי."
** חכמי בני ישראל מתוארים במקומות רבים הן בתנ"ך והן בתנ"ך כעיורים, צאצאי עוולה, עושי רעה, רוצחי נביאים וקטני אמונה. הדבר הוביל לעיוותים ושינויים בדתם של הנביאים משה וישוע, אשר היקפה ידוע רק לאלוהים.
בקיצור, עם זה לא היה פתוח למסרים האלוהיים, והאחד, האל הכל יכול, קבע כי אינם ראויים לשאת את נטל המסר של ה', שכן הם השמידו באופן פעיל את הנבואות באמצעות עיוות כתבי הקודש, הריגת נביאים ורדיפתם של רפורמטורים. לכן, הנבואה הועברה מהם לאומה אחרת שתעבוד את אלוהים, תפעל לפי תורתו ותכבד אותו בכבוד רב.
יחזקאל (2:3-4).
ישעיהו (1:1-6).
ראה יוחנן (9:40).
ראה תהילים (94:4).
ראה ישעיהו (14:20).
ראה מלכים א' (19:10).
ראה מתי (16:8).
מדהים שהנוצרים רואים ביהודים את יסוד אמונתם, שכן היהודים קדמו להם. הם ביססו את דתם על טעויות היהודים, התעלמו או היו בורים לגודל סטייתם, וחיקו אותם ללא בדיקה.
מציאותם של בני ישראל בברית החדשה
ישוע תיאר את בני ישראל באומרו: "הם מסתכלים אך אינם רואים; הם שומעים אך אינם מבינים; הם לא שומעים ולא מבינים. בהם מתקיימת נבואת ישעיהו: 'תמיד תשמעו אך לעולם לא תבינו; תמיד תראו אך לעולם לא תבחינו'. כי לב העם הזה נהיה קהה; הם אטמו את אוזניהם ועצמו את עיניהם, למען לא יוכלו לראות בעיניהם, לשמוע באוזניהם, להבין בלבם ולחזור..."
כאשר באו כמה פרושים וסופרים אל ישוע מירושלים, הם שאלו אותו: "מדוע תלמידיך חולקים עליך?" מסורות הקדמונים?
ישוע ענה להם: מדוע אתם עוברים על מצוות אלוהים למען מסורתכם?
...הפרתם את דבר אלוהים למען המסורת שלכם.
צבועים! ישעיהו צדק בנבואתו עליכם כשאמר:
"העם הזה מכבד אותי בשפתיו, וליבם רחוק ממני.
לשווא הם עובדים אותי; תורות אנושיות הן מה שהם מלמדים."
כאשר ישו בא, הוא הכריז בירושלים, כפי שמתועד במתי (י"ג:36):
"אוי לכם, סופרים!" והפרושים הצבועים...
זוהי אמירה ברורה של ישו בנוגע להעברת הנבואה מבני ישראל לעם אחר.
מתי (י"ג: 14-16).
אוי לכם, סופרים ופרושים, צבועים! כי אתם הולכים בים וביבשה כדי להמיר אחד, וכאשר הוא מתגייר, אתם ראויים אותו לגיהנום כפליים מכם.
הו טיפשים עיוורים! אוי לכם, סופרים ופרושים, צבועים! כי אתם משלמים מעשר מנטה, שמיר וכמון, אך הזנחתם את הדברים החשובים יותר בתורה: צדק, חסד ונאמנות. את אלה הייתם צריכים לשמור, מבלי להזניח את האחרים.
הו מורי דרך עיוורים! אתם מסננים את היתוש ובולעים את הגמל! אוי לכם, סופרים ופרושים, צבועים! כי אתם מנקים את החלק החיצוני של הכוס והקערה, אך מבפנים הם מלאים בפרי חמדנות ותאוות בצע.
הו פרושי עיוור! נקו תחילה את פנים הכוס, כדי שגם החלק החיצוני יהיה נקי.
הו לכם, סופרים ופרושים, צבועים! כי אתם כמו קברים מסוידים, אשר נראים יפים מבחוץ, אך מבפנים מלאים עצמות מתים וכל טומאה. כמו כן, מבחוץ אתם נראים צדיקים לאחרים, אך מבפנים אתם מלאים צביעות וחוסר חוק.
אוי לכם, סופרים ופרושים, צבועים! כי אתם בונים קברי נביאים ומקשטים את היכלות הצדיקים, ואתם אומרים: "אילו היינו חיים בימי אבותינו, לא היינו חולקים בדם הנביאים."
לכן אתם מעידים על עצמכם שאתם בני אלה שרצחו את הנביאים.
מלאו לכן את מידת אבותיכם! צפעונים! איך תוכלו להימלט מעונש הגיהינום?
לכן אשלח לכם נביאים, חכמים וסופרים. חלק מהם תהרגו ותצלבו; אחרים תלקו בבתי הכנסת שלכם, ותרדפו אותם מעיר לעיר, עד שייפול עליכם כל דם הצדיקים שנשפך על פני האדמה, מדם הבל הצדיק ועד דם זכריה בן ברקיהו, אשר הרגתם בין המקדש למזבח. אמן אני אומר לכם, כל אלה יקרו לדור הזה.
ירושלים, ירושלים, את הורגת את הנביאים וסוקלת את הנשלחים אליך! כמה פעמים חפצתי לאסוף את בניך, כתרנגולת שתאסוף את אפרוחיה תחת כנפיה, ולא רציתם!
ישוע רמז להסתרת האמת שהופקדה בידיהם על ידי בני ישראל, באומרו, כפי שנכתב במתי (י':26) בין שתים עשרה מצוותיו לתלמידיו:
"אין דבר נסתר אשר לא יגלה, ואין דבר נסתר אשר לא יתגלה."
בקיצור, כאשר בני ישראל הגיעו לנקודה זו - עיוותו את דבר אלוהים והריגת הנביאים - אלוהים העביר מהם את הנבואה לצאצאי ישמעאל, ומתוכם בחר בנביא מוחמד (עליו השלום).
* *** העברת הנבואה מבני ישראל לבני ישמעאל
נביאים נשלחו לבני ישראל ברצף, עשרות ומאות. זהו סימן ברור לסטייה המתמשכת שלהם ולצורך המתמיד שלהם בתיקון ותזכורת. לרוע המזל, הם לא הגיבו או תמכו באלוהים ובספרו. אז אלוהים העביר את הנבואה מבני ישראל לבני ישמעאל. הם התנגדו לגזירת האל ולגורלו ולא האמינו בנביא מוחמד (עליו השלום והברכה), למרות שהיו בטוחים לחלוטין בנבואתו. זאת בשל קנאתם בכך שהנבואה הועברה מהם לאחרים. אז אלוהים כעס עליהם וקילל אותם, כפי שאמר הנעלה: "אז הם גרמו לזעם על זעם, ולכופרים עונש כואב." ואלוהים שולט בענייניו, אך רוב האנשים אינם יודעים.
בשורות קשורות
פרקים החולקים מקומות, דמויות או רעיונות עם בשורה זו.